תכירו את ניצן, בן 38 מראשון לציון. רשימת עיסוקיו ביום יום ארוכה במיוחד - מורה לחינוך מיוחד, מאמן לריצות ארוכות, מלמד ומאמן ילדים ונוער עם יכולות מיוחדות (צרכים מיוחדים), מורה למחשבים בבית ספר יסודי, וולטר, מתנדב בפרויקט של רשות הטבע והגנים בשמירה על צבי ים ומתנדב לשעבר בקבוצה של רכיבת אופניים בשם "עיניים לשניים".
מה זה ״עיניים לשניים״ ואיך הגעת להתנדב ביוזמה הזו?
כשעשיתי תואר ראשון במכללת תל חי השתתפתי בכל מיני פעילויות חברתיות בקהילה המקומית של הגליל העליון. פעילות אחת שהתחברתי אליה הייתה רכיבת אופניים בקבוצת "עיניים לשניים" שהמהות שלה הוא שילוב של רוכבים רואים, עיוורים ולקויי ראיה. במסגרת הפעילות של הקבוצה יצאנו לרכיבות על אופני טנדם.
אופני טנדם הם אופניים זוגיים ששני רוכבים יושבים אחד מאחורי השני. רוכב קדמי שמכונה הקפטן, והוא זה שרואה (בלי לקות ראיה), ומאחוריו יושב ה"סטוקר", כלומר רוכב לקוי ראיה או עיוור. לכל אחד מהרוכבים יש פדלים, וכך שניהם מדוושים ביחד, כאשר הקפטן מנחה ומלווה את הסטוקר לאורך כל הרכיבה ומתפתחת בין השניים מערכת יחסים מיוחדת של ליווי הדרכה ואמון.
במסגרת הקבוצה רכיבות הבית שלנו הן בעיקר בסביבת הגליל העליון ורמת הגולן, אך מדי פעם גם יוצאים לרכיבות במקומות אחרים בארץ, כמו הגליל המערבי, נחל הירקון, יער בן שמן וירושלים, ים המלח ואפילו השתתפנו ברכיבה במסגרת אירוע הספורטיאדה באילת.
היום בעקבות כך שאני כבר לא גר בגליל העליון, אני כבר לא רוכב עם הקבוצה, אך רק לפני שבוע קפצתי לבקר את הקבוצה שחגגה יום הולדת 10 שנים של רכיבות, של ביחד ושל חברות אמיתית, והרגשתי את אותה תחושה של אחווה ושייכות קרובה לקבוצה המדהימה הזאת. יחד עם זאת, את האהבה שלי לאופניים לא זנחתי - אני עושה משלוחים על האופניים (לא חשמליים כמובן) ונהנה מכל רגע של דיווש בפדלים בדרך לעוד לקוח רעב ומרוצה.
בימינו ניצן מצליח לקחת חלק בעוד התנדבות חשובה במיוחד
״אני מתנדב גם בפרויקט של רשות הטבע והגנים בשמירה על צבי ים, זן שנמצא בסכנת הכחדה. במסגרת ההתנדבות אני סורק פעם בשבוע קטע בחוף הים מיד לאחר הזריחה כדי לאתר קינים של צבות ים שעלו בלילה לחפור קן ולהטיל בו ביצים. אחרי שאני מוצא קן אני מדווח על כך, ואז מגיע פקח מוסמך מרשות הטבע והגנים כדי להעביר את הקן לחוות הדגרה בשמורת חוף פלמחים כדי שהביצים שבתוך הקן יוכלו להתפתח בלי סכנות שעלולות להיות בחופי ים ציבוריים (טורפים למיניהם, זיהום אור, בני אדם וכו'). עד שלבסוף הצבים הקטנים בוקעים מהביצים וזוחלים בבטחה אל הים הגדול להתחיל את חייהם. ״
מתנדבים גם ורוצים לשתף אתת קהילת הוולטרים בסיפור ההתנדבות שלכם?
נשמח לשמוע!
אהבתם את הכתבה? תלחצו על ה ׳💙׳ שנדע לפרסם עוד כאלה באתר ↙️